הנה טיפ:
הזן את כתובת הדוא"ל שלך, ובכל שבוע תקבל מגזין מרתק ומעשיר, עם סיפורים ומאמרים שתאהב. וזה בחינם.
אה, ואל תשכח לעשות לייק לדף הפייסבוק שלנו!
כתוב לנו

מה לעשות אם התורה אומרת לי להיות משהו שאני לא?

מה לעשות אם התורה אומרת לי להיות משהו שאני לא?

 דוא"ל

לא מזמן יצא לי לשוחח ארוכות עם יהודי מאוד נחמד. הוא אוהב ללמוד תורה ולקרוא על ההיסטוריה של עם ישראל, אבל יש לו בעיה עם העובדה שהתורה אומרת לו לעשות או להתנהג בדרך הפוכה מהאישיות שלו. "אם נולדתי עם אישיות מסויימת, זה אני, זו האישיות שלי" הוא אמר. "אם אני יקשיב למצוות התורה, בעצם אחיה בשקר כל החיים."

תוך כדי השיחה הארוכה התברר לשנינו שכאן, במידה מסויימת, מתנגשים הערכים המערביים מול אלו של התורה. בעולם המערבי להיות מי שאתה (או "להיות כן עם עצמך") הוא ערך עליון; ביהדות, מה שחשוב הוא לעשות את הדבר הנכון, בין אם זה מרגיש לי נכון או לא.

מכיוון שהיהודי הנחמד לא גדל בבית דתי אלא ספג את ערכיו מהעולם המערבי הוא התקשה מאוד לקבל את הרעיון, ואני חיפשתי דרך להסביר לו זאת במילים שגם הוא יוכל להבין.

ככה נולדתי – זה נכון

"דעות הרבה יש לכל אחד ואחד מבני אדם" כותב הרמב"ם בספרו משנה תורה. "יש אדם שהוא בעל חמה, כועס תמיד; ויש אדם שדעתו מיושבת עליו ואינו כועס כלל... יש אדם שהוא גבה לב ביותר, ויש שהוא שפל רוח עד מאוד..."

רבי משה ממשיך ומפרט רשימה ארוכה של תכונות קיצוניות – הקמצן והפזרן, המתהולל והמדוכא, ועוד. אבל מה שאנו כבר יכולים ללמוד מכך שהרמב"ם מכיר שתכונות רבות של בני האדם הן חלק מהאישיות עמה הם נולדו. זה לא באשמתם, זה לא (תמיד) כתוצאה מהחינוך שהם קיבלו, אלא אך ורק בגלל העובדה שכך הם נולדו.

יש אנשים שמתעצבנים מהר ואחרים מתעצבנים לעתים רחוקות. אלו האחרונים נוטים לבקר ולשפוט את המתעצבנים. "מה אתם מתעצבנים מכל שטות?" הם מתגאים בכך שהם לא כועסים מכל דבר. האמת היא שברוב הפעמים אין להם במה להתגאות: הם פשוט נולדו כך, ואחרים נולדו אחרת.

השאלה היא מה עושים עם זה

אז אנשים נולדים עם תכונות מסויימות – טובות ורעות. השאלה היא מה עושים עם זה.

הבה נשתמש בכמה דוגמאות שקרובות לחיי היומיום שלנו, מקרים שיוכלו להבהיר לנו מה לעשות.

בפעם הבאה שתפגשו ילדים בעלי הפרעות התנהגות קשות, חשוב שתזכרו כי מחקר של אוניברסיטת וושינגטון גילה שלילדים להורים מעשנים יש סיכויים גבוהים בהרבה ללקות בהפרעות התנהגות. אבל בכך לא מסתיים הסיפור: הם גם עלולים לעשן בעצמם ולהשתמש בסמים קלים או קשים.

ורגע, בפעם הבאה שתשמעו על רוצח ותביעו תיעוב עמוק ממעשיו, האם ידעתם שלהרבה פושעים ורוצחים יש מוח שלא התפתח כל צרכו? פרופסור אנדריאן ריין חיבר ספר בשם "אנטומיה של אלימות" בו הוא מוכיח שלא רק לפושעים ורוצחים, אלא אפילו לאנשים אגרסיביים עם רמת פשיעה מאוד נמוכה יש גם פעילות מוחית שונה משאר האוכלוסיה. לדבריו, "אנשים נענשים בגלל התנהגות בה הם לא יכולים לשלוט," מה שמרמז לכאורה על כך שיש לפטור אותם מעונש.

אתם מסכימים עם זה? אני מקווה שלא. כי אם כן, אנו צריכים לפטור מעונש מאות פושעים שיושבים בבתי הכלא. רוצחים, פושעים ואנשים שיושבים בכלא על שימוש בסמים קשים, צריכים לצאת לחופשי. כי הרי זו לא אשמתם, הם נולדו כך!

כיצד היהדות רואה את זה

בהמשך דבריו של הרמב"ם, לאחר שהוא מכיר בעובדה שאנשים עלולים להיוולד – או לאמץ – תכונות שליליות, הוא מתקדם אל הצעד הבא. בניסוחו המיוחד הוא אומר ש"ככה נולדתי" זה לא תירוץ.

"מצווים אנו ללכת בדרכים אלו הבינוניים והם הדרכים הטובים והישרים, שנאמר 'והלכת בדרכיו'... וכיצד ירגיל אדם עצמו בדעות אלו עד שייקבעו בו? יעשה וישנה וישלש במעשים שעושה על פי הדעות האמצעיות... וההולך בדרך זו מביא טובה וברכה לעצמו."

נבחן את הדברים. יש כאן למעשה שלושה רעיונות נפרדים: א) אפשר להשתנות. ב) השינוי יכול להפוך להיות חלק מאיתנו. ג) מי שיחולל את השינוי באישיותו יביא ברכה על עצמו.

סוף דבר

בסוף השיחה, ידידי הסכים בכל לב עם הרעיון שהביע הרמב"ם. אפילו לפי המוסר המערבי, אנו מצפים מאדם שנולד עם נטיה טבעית לרצוח כי הוא ילמד דרכים לרסן את עצמו – או יתאשפז במקום מתאים אם הוא מרגיש שהוא עומד לעשות שטויות. אם כך, אנו למעשה מסכימים כי זה לא ממש משנה עם אלו תכונות נולדנו ומה מרגיש לנו נכון, אלא אנו צריכים לעשות את הדבר הנכון ויחד עם זאת לעבוד על הרגשות שלנו כדי שהם יהיו מסונכרנים עם המעשים.

ידידי סיכם זאת כך: "אינני יודע אם אשתנה ביום אחד, מה שבטוח שהיום הבנתי שאני לא צריך לחיות את חיי לפי מה שמרגיש אלא לפי מה שנכון."

מנדי קמינקר
הרב מנדי קמינקר הוא עורך אתר בית חב"ד ושליח לקהילה הישראלית בצ'רי היל, ניו ג'רזי.
כל הזכויות שמורות. אם נהנית מהתוכן בעמוד זה, תוכל להפיץ אותו הלאה בהתאם לתנאי השימוש שלנו.
 דוא"ל
כתוב תגובה
1000 תווים נשארו
שלח לי דוא"ל כאשר קוראים נוספים יגיבו לכתבה זו.
סדר לפי:
תגובות (1)
22 ינואר 2014
א. להעביר מאמר זה ליאיר לפיד וחבריו המנסים לתת גושפנקא לקבוצות החורגות מדרך הטבע. ב. ממליצה על ספר:'כוחו של הרגל' מאת צ'ארלס דוהיג המדבר על השינויים המתרחשים במוח כשמבצעים שינוי רציף.
יישר כוח על הכתבה החשובה.
דריי