הנה טיפ:
הזן את כתובת הדוא"ל שלך, ובכל שבוע תקבל מגזין מרתק ומעשיר, עם סיפורים ומאמרים שתאהב. וזה בחינם.
אה, ואל תשכח לעשות לייק לדף הפייסבוק שלנו!
כתוב לנו

עיניים אוהבות, עיניים פוגעות

עיניים אוהבות, עיניים פוגעות

 דוא"ל

"כמים הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם" (משלי יט, יט).

הצהרה זו, יש לה בסיס ביולוגי. עמוק במוח התחתון ישנו אזור קטן דמוי שקד הנקרא "אמיגדלה", שהוא המרכז המעבד פחדים. האמיגדלה מכילה "תאי ראי" אשר גורמים לנו לשקף את מה שמרגישים אנשים אחרים. אם מישהו מחייך אלינו, אנו נוטים לחייך בחזרה. אם מישהו מגלה עוינות כלפינו, אנו נוטים להרגיש מפוחדים ומתגוננים, ותכופות אנו רוצים להכאיב לו בחזרה בשל הכאב שאנו חשים.

מלבד שפת הגוף של אחרים, הדרך העיקרית שיש לנו להתכוון לרגשותיהם של אנשים היא דרך עיניהם. העיניים הן באמת ובתמים חלונות הנפש. כאשר אנשים מביטים בנו, הם מרפאים אותנו או פוגעים בנו. לעיניים יש כוח. עיניים מלאות באהבה, הבנה וקבלה הן עיניים שמביאות מרפא לאחרים. זוהי הסיבה שאנו אוהבים כל כך לשהות במחיצתם של אנשים קדושים באמת, אשר מקבלים אותנו כפי שהננו, על כל פגמינו וחולשותינו. ככל שנתאמן יותר בלאהוב אחרים, כן ייעשה אפיק זה לטהור יותר.

בין שהדבר מוצא חן בעינינו או לא, אנו מושפעים גם מעיניים שמקרינות חוסר שביעות רצון, ביקורת, בוז או שנאה, אפילו אם ננסה לומר לעצמנו, "אל תיעלב/י ואל תטריד/י את עצמך בגלל הקרניים המזיקות הללו". אם אנו בעלי תחושת בטחון עצמי והערכה עצמית גבוהה, ואנו פוגשים עיניים כאלה רק לעתים נדירות, כמו בסופרמרקט או באוטובוס, נהיה מסוגלים למשוך בכתפינו, להתעלם מהשפעת הדבר ולשוב למצב של איזון רגשי. אך אותם אנשים שיש להם חולשה בתחום הרגשי עלולים לסבול מאוד אפילו ממפגשים פעוטים לכאורה כאלה.

אנו "מחליפים" עיניים במהלך היום, בהתאם לנסיבות. כאשר אנשים שמחים לראותנו, אנו מרגישים בטוחים; כשמותחים עלינו ביקורת, או מתעלמים מאתנו, אנו נסוגים או משיבים מלחמה שערה. תגובה אינסטינקטיבית זו לעוינות מצד אחרים היא טקטיקת הישרדות שכולנו צריכים להשתמש בה. אלה שחיים או עובדים עם אנשים שעיניהם מדיפות שליליות, יסבלו בלי ספק נזק פיזי ורגשי גם יחד. מחקרים מראים, שרמת הורמוני הדחק שלנו ממריאה לשחקים ורמת תאי ה"טי" ההורגים – התאים שמשמידים וירוסים וחיידקים פולשים – צונחים תוך שניות ספורות מן הרגע בו התחלנו לשמוע דברי ביקורת או צעקות המופנות אלינו. כמו כן נגרם נזק לתחושת הערך והביטחון העצמי שלנו. אנשים באמת נעשים חלים יותר בקרבת אנשים עוינים. נשים הרות אשר חיות או עובדות עם אנשים עוינים יולדות תינוקות שיש להם יותר בעיות בריאותיות והתנהגותיות.

תארו לכם את הנזק שסובלים ילדים שנאלצים לשבת במשך שעות בכיתה עם מורה אשר מעביר להם במילים, בציונים או במחוות גוף מסרים כמו "אתה כישלון! אתה כל כך איטי! נכשלת כל כך במבחן! הילקוט שלך כל כך מבולגן! אתה לא מגיע להישגים הנדרשים ממך!" תארו לכם מה היה קורה אילו הילד מגיע מבית שבו העיניים אומרות לו לעתים קרובות, "תתבייש לך! עשית בוץ על הרצפה! אידיוט! תסתכל על הציונים האלה! אתה טרחן, עצלן ומפונק. אתה מקשיב רק כשאני צורח עליך!" או "תעזוב אותי בשקט! אני עסוקה! אין לי זמן אליך! אתה כל כך מטריד!"

גם נישואין יכולים לרפא או להזיק. כאשר הבעל או האישה מתפרצים בזעם לעתים קרובות או מראים בוז במראה, במחווה או במלים, הקורבן יתחיל די מהר לסבול מכל מיני מחלות גופניות ורגשיות, כמו חרדה כרונית, דיכאון, מחלות כשל חיסוני, חוסר תפקוד של בלוטת התריס, פיברומילגיה והפרעות בעיכול. הגוף תוקף את עצמו, ומשקף את העיניים מלאות השנאה של התוקף. ילד או מבוגר לא יכולים לשמור על תחושת ביטחון ויציבות אם אומרים להם יום אחרי יום, "אתה כישלון, אתה מקור לאכזבה, אתה מפסידן!"

ברור שלא תמיד נרגיש אוהבים, במיוחד כשאנו מותשים, המומים או מתוסכלים. אם "בנק האהבה שלנו" מלא, אזי משיכה ממנו פעם בכמה זמן לא תזיק. אולם, אם אין לנו מספיק אהבה בבנק האהבה שלנו, נאמץ כל מיני התנהגויות מגוננות, הנקראות מנגנוני הגנה, כדי להימנע מ"עיניים רעות" ולסייע לעצמנו להרגיש בטוחים יותר. לדוגמא, יש אנשים הלומדים להיכנס למצב של קהות חושים ולהרחיק את עצמם מנטאלית מכל מה שמתרחש. אחרים נכנסים להתנהגויות כפייתיות-טורדניות, כמו ניקיון מופרז או כמו להיות "סופר-דתיים", בתקווה שאם יהיו מושלמים, הדבר יגן עליהם מפני כך שישפטו אותם כבלתי-ראויים. ישנם הנעשים משיגני-צמרת בתקווה לזכות בשבחים מאנשים מבחוץ, ועם זאת הם מרגישים עמוק בתוככי לבם, "שום דבר שאני עושה אינו טוב מספיק". אנשים בעלי תלות הדדית נעשים כפייתיים בניסיונותיהם לרצות אנשים אחרים, להשביע את רצונם ולחפש אצלם אישור לעצמם ולמעשיהם, עד כדי כך שהם עשויים להניח לאחרים לנצל אותם ולהתעלל בהם. בני-עשרה עשויים להיות כל כך רגילים לקבל עיניים שמביעות חוסר שביעות-רצון כלפיהם, שהם מתלבשים מוזר, עושים פירסינג ומתנהגים בצורה מרדנית ודוחה והדבר מעורר בוז מצד אחרים. יש הנמלטים מן הבדידות בעזרת התמכרויות, או בכך שהם נעשים מציקנים שמשיגים דברים בעזרת הפחדת אחרים, בונים את עצמם באמצעות ריסוק אנשים אחרים.

לרוע המזל, כשאנשים מתלוננים ליועצים על כך שהם מרגישים שאחרים בזים ולועגים להם, תכופות הם מקבלים תגובות עם המסר "אלה רק מילים. תתעלם מזה. אל תיקח את זה ברצינות". תכופות מאשימים אותם ואומרים להם "בוודאי אתה האשם. זה בטח מפני שאתה לא מתייחס לאדם הזה בכבוד מספיק. עליך להיות יותר מאורגן/ כנוע/ נחמד". וכך, בנוסף לכאב שאותו אדם חש, כעת יש לו תחושה נוספת של כישלון על כך שאינו מסוגל להתעלם מן העלבונות או לשנות את התנהגותו של האדם האחר. אם הוא מתלונן לרופא על עייפות כרונית, דיכאון או התקפי חרדה, סביר שיקבל תרופות פסיכיאטריות כדי לסגור את האמיגדלה. אז כעת הוא חושב, "בטח אני מטורף כי אני מרגיש רע".

הונאת דברים, שהוא הביטוי שבו משתמשת התורה לבוז, לעג וקלס, היא דבר שניתן להשוותו לרצח רוחני. ההשפעה יכולה להיות טראגית, כפי שמעידות התאבדויות של נערים ונערות בגיל ההתבגרות, שעשויות לנבוע מיחס עוין מצד אחרים. כיוון שכולנו חווים "עיניים רעות" לפעמים, עלינו ללמוד לשמור על תחושת הערך העצמי שלנו למרות עוינותם של אנשים אחרים. דבר זה דורש שננטרל באופן זמני את האמיגדלה (מרכז הפחד) ומפעיל חלק של המוח הנקרא אזור הסינגולט הקדמי, הממוקם ממש מאחורי העיניים. זהו מרכז החמלה וההבנה. בכל פעם שאנו מתאמנים בתרגילים הבאים, אנו למעשה מחזקים את אזור הסינגולט הקדמי ומחלישים את האמיגדלה הפרימיטיבית:

§ תן תוקף לרגשותיך. פחד, בושה ואשמה נוצרים באמיגדלה. אל תאמר לעצמך, "אני לא צריך להרגיש ככה". או, "זו אשמתי כי אני לא מסוגל/ת להשביע את רצונם". תגובתנו הרגשית האינסטינקטיבית אינה בשליטתנו הישירה. פשוט קבל איך שאתה מרגיש.

§ אל תיקח אחריות לכעסם של אנשים אחרים (אלא אם כן, כמובן, עשית משהו בכוונה כדי לפגוע בהם). במקום זאת, נטרל את תאי הראי שלך והפעל את אזור הסינגולט הקדמי בכך שתחוש חמלה לעצמך על הכאב שאתה מרגיש ולאנשים אחרים אשר זקוקים להיות ציניים, מרושעים וביקורתיים כדי לקבל תחושת כוח ועליונות. הם לעולם לא ידעו אהבה אמיתית מהי.

§ אל תפנים את בוזם ולעגם. אנשים יחשבו לפעמים שאתה טיפש, אדיש, משוגע וחסר יכולת. הזכר לעצמך לעתים קרובות, "בעיניו של אלוקים, יש לי ערך אינסופי. אני מספיק טוב בשבילו. הוא אוהב אותי אפילו אם אחרים לא אוהבים אותי". במקום לחשוב "אני לא מספיק טובה" חישבי "אני נותנת לעצמי רשות לראות את עצמי בעיניים אוהבות".

§ אם את/ה אדם מסוג רגיש ופגיע, אני ממליצה לך להחזיק רשימה של המעשים הטובים והאמיצים שאת/ה עושה מדי יום. זה יכול לעזור לך מאוד.

§ אל תנסה להיות הגיוני עם אנשים לא הגיוניים! היה אדיב, אך המנע מהסברים, צידוקים, תירוצים או הגנות. השתמש בשתיקתך כזמן להתפלל לאלוקים שיביא מרפא לך ולאחרים.

§ הפסק לנסות לשנות אנשים. עשה רק את "עבודת החמלה" הפנימית האישית שלך. אלה שיש להם היכולת להגיב לך, יעשו זאת. אלה שלא יכולים, לא יעשו זאת.

§ אם עליך להיות בנוכחותם של אנשים ביקורתיים, נסה "לרפד" מסביבך כדי לרכך את המכות ו"לספוג" חלק מן המטען הרגשי העוין.

§ אמן את עצמך להביט בעולם בעיניים אוהבות. התאמן בטבע – להביט בעיניים אוהבות אל הפרחים, השקיעות, העצים וכו'. לאחר מכן, התחל לחייך לאנשים באותן עיניים שאוהבות ללא תנאי. זוהי "עוצמת עיניים" ו"עוצמת אני" אמיתית.

§ סלח לעצמך ולאחרים על היותכם בלתי מושלמים.

§ אנשים עוינים הם בעצמם פגיעים ונעלבים בקלות. אם אתה אדם הסובל מתלות הדדית תנסה לעשות כל דבר כדי לרצות אותם, מתוך פחד לעורר את זעמם אם תאמר "לא" על בקשה שלהם. התחל בקטן. למד לומר "אני מצטער, אבל אני לא יכול לטפל בזה עכשיו". או "לא מתאים לי לעשות את זה". הבן שאם סבלת דחייה או התעללות כילד, יתכן שאתה עדיין פוחד שידחו וינטשו אותך. יתכן שאתה עדיין חושב שאנשים אחרים קובעים את ערכך. עכשיו, כאדם מבוגר, אתה יכול לרכוש כלים חדשים. אם אנשים דוחים אותך על כך שאתה לא תמיד נדיב, זמין או מושלם, הגן על עצמך בכך שתשמור על מרחק מהם.

כשאנו מרגישים נפגעים על ידי אנשים אחרים, נוכל לפנות לספר התהילים כדי להזכירנו כיצד התמודד המלך דויד עם מצבים דומים. למרות הכאב, נוכל לבטוח בכך שה' רואה אותנו בעיניים אוהבות ורוצה שנחווה את האירועים הללו כדי לחזק את הקשר שלנו עמו. תן תוקף לצורך שלך להיות נאהב, שיביטו בך בעיניים אוהבות. אנשים מזינים דומים לאוכל מזין. בדיוק כפי שאוכל קלוקל הורס את הגוף, כך ישנם אנשים שיהרסו את נשמותינו אם רק ניתן להם!

ד"ר מרים אדהאן
ד"ר מרים אדהאן היא פסיכולוגית, מחברת, מרצה ומייסדת שיטת א.מ.ת., רשת לעזרה עצמית המוקדשת להתפתחות אישית.
כל הזכויות שמורות. אם נהנית מהתוכן בעמוד זה, תוכל להפיץ אותו הלאה בהתאם לתנאי השימוש שלנו.
 דוא"ל
כתוב תגובה
סדר לפי:
4 תגובות
1000 תווים נשארו
דנה 10 ינואר 2016

אהבתי מאוד....הגעתי לאתר ולמאמר הזה במקרה אך בדיעבד הבנתי שאין מיקריות ..זה קלע בדיוק את מה שעובר עלי בשבועיים האחרונים..במכללה..המורים..מרגישה תחושת כשלון עוד לפני שהתחלתי לבצע משימה אפילו..זה נובע מגישת ההוראה של ביקורת נוקבת...אז נוצרת תחושת מה הטעם..עכשיו אחרי המאמר קיבלתי מסרים רבים ..ונזכור רק אהבה מביאה אהבה ...תודה השב

אנונימי אשקלון, ישראל 25 דצמבר 2011

אהבתי מאוד נהנתי מקריאת המאמר זה נותן לי חיזוק לדברים שהסבתי לתלמידי היקרים לפני חג החנוכה. השב

lea chicago, il/usa 15 דצמבר 2011

i love and appreciate each word of dr. Miriam Adahan.
she teaches us real ahavat israel and ahavat hashem.and every thing start with being connected with our selfs,feelings and soul.thank you for sharig with us this beautifull lesson.
!!! השב

אמיר נס ציונה 14 דצמבר 2011

אהבתי מאוד השב