הנה טיפ:
הזן את כתובת הדוא"ל שלך, ובכל שבוע תקבל מגזין מרתק ומעשיר, עם סיפורים ומאמרים שתאהב. וזה בחינם.
אה, ואל תשכח לעשות לייק לדף הפייסבוק שלנו!
כתוב לנו

מדוע מבוגרים לא יודעים להשלים כמו ילדים

מדוע מבוגרים לא יודעים להשלים כמו ילדים

 דוא"ל

בתגובה לכתבה שלי "רוצים שהילדים שלכם יכבדו אתכם? כבדו אותם!" קיבלתי בדוא"ל את המכתב הבא:

הלוואי שהייתי יכול לקרוא את הכתבה שלך לפני שלושים שנה, כשגידלתי את הבת שלי. אני חושב שכבר איחרתי את המועד– כבר שנתיים שאינני מדבר אתה כלל."

אחרי ששוחחתי עם האב ועם בתו, נוכחתי לראות ששניהם פגועים ממערכת היחסים המעורערת שלהם, אך איש מהם לא עושה את הצעד הראשון לשנות את המצב. שניהם ממתינים שהאדם האחר יעשה את הצעד הראשון.

שיתפתי אותם בהתבוננות הבאה: כאשר ילדים נכנסים לריב, אפשר לשמוע אותם אומרים, "לעולם לא אדבר אתך שוב! לעולם לא אשחק אתך שוב, גם לא עוד מליון שנה!" חמש דקות לאחר מכן, נראה כי הפ משחקים שוב זה עם זה ונהנים זה מחברתו של זה.

מצד שני, כאשר מבוגרים נכנסים לריב – במיוחד בתוך המשפחה – הם עשויים שלא לדבר זה עם זה במשך עשרים שנה. לפעמים הם שוכחים את הסיבה שגרמה להם לריב מלכתחילה. הסיבה להבדל זה הוא שהילדים מעדיפים להיות מאושרים מאשר צודקים, והאינסטינקטים הטבעיים שלהם אומרים להם שהם יהיו מאושרים יותר אם יסלחו וישכחו.

כמבוגרים, אנו בוחרים לפעמים להיות צודקים במקום להיות מאושרים. אנו מחליפים את הכאב הזמני של השלמה עם אנשים אהובים ויקרים לנו וחתירה משותפת לזמנים מאושרים ביחד, בכאב ארוך הטווח של לא להיות מסוגלים להתחבר לאנשים החשובים שבחיינו. "הכעס הוא שגורם לנו לריב", העיר פעם איש חכם אחד, "אבל האגו שלנו הוא זה שמשאיר אותנו שם". הרבה יותר חכם לשחרר את האגו שלנו ולבקש סליחה מן האדם האחר, אפילו אם אנו צודקים. אם אנחנו ההורים, או שאנו מחשיבים את עצמנו לצד החכם מבין השניים, עלינו להשתמש בבגרותנו ובחוכמתנו כדי לעשות את הצעד הראשון כדי לתקן את מערכת היחסים, וזאת דווקא משום שאנו מבינים שלצד השני קשה עוד יותר לעשות זאת.

במקרים מסוימים, אנו זקוקים לעזרתו של צד בלתי תלוי – של אדם שהוא ידיד משותף של שני הצדדים, או איש מקצוע המומחה לפתרון קונפליקטים, כדי להתחיל בתהליך הפיוס.

לפעמים, הסיבה בגללה מערכת היחסים לא עובדת עשויה להיות בתת-מודע. האנשים המעורבים בעניין לא באמת יודעים מדוע הם כל כך רוגזים זה על זה. במקרים כאלה, יתכן שיש צורך בייעוץ ארוך טווח. המסע עשוי להיות ארוך יותר, אך התועלת שיביא תהיה גדולה מאוד.

כמו ניתוח בו המטופל עובר כאב בטווח הקצר כדי לזכות בתועלת ורווחה בטוח הארוך. התוצאה הסופית תהיה שהודות לכך ששחררנו את האגו שלנו, נהיה גם צודקים וגם מאושרים.

החיים קצרים מדי לשמור טינה, תהא אשר תהא מערכת היחסים שהייתה לכם עם הוריכם או אחיכם. כשהם ייעלמו מחייכם, הם יחסרו לכם. לכן, למה לחכות עד שמאוחר מדי? עשו משהו כבר עכשיו!

כל הזכויות שמורות. אם נהנית מהתוכן בעמוד זה, תוכל להפיץ אותו הלאה בהתאם לתנאי השימוש שלנו.
 דוא"ל
כתוב תגובה
1000 תווים נשארו
שלח לי דוא"ל כאשר קוראים נוספים יגיבו לכתבה זו.
סדר לפי:
תגובות (3)
9 נובמבר 2011
לאנונימי מנהריה
אני חושב שאין לך אפשרות לקרב את הילדים אליך עד שהם יחליטו לעשות זאת. אם הם לא רוצים לשמור על יחס טוב איתך, אתה לא יכול להכריח אותם. אתה צריך לעשות את המיטב מצידך - להיות הורה טוב, להשתדל לעזור במה שאתה יכול - אבל לא יותר מכך.

אולי יום אחד הם יבינו את הטעות הגדולה שהם עשו.

שנית, אני מבין מדבריך שהאימא היא זו שמסיתה אותם נגדך, מה שעושה זאת אפילו יותר מסובך.
סתם חושב
9 נובמבר 2011
בתגובה לעצותיך איך להתפייס בין מבוגרים...
עצותיך נכונות ומילותיך יפות ואני בהחלט מסכימה עם הגישה הנעימה שאין לשמור טינה....אך בכל זאת יש לי שאלה:
איך אתה מציע לפתור ריב/מחלוקת/קונפליקט או כל הגדרה שלא תהיה, כאשר קיים מצב בו הילדים, שהיו רגילים לשלוט ולרדות באביהם מאז היו ילדים קטנים, ופתאום, לאחר גירושי ההורים, האב החל להרים את ראשו, לעמוד על כבודו ורצונותיו ולאחר שמצא לעצמו קשר נעים, מועיל, מרגיע עם בחירת ליבו החדשה ילדיו פוסלים אותו לגמרי ומתנערים מכל קשר איתו. נכון להיום, הפתרון היחיד שיסכימו להתייחס אליו הוא רק אם ,מבחינת הילדים, החיים יחזרו למה שהכירו תמיד ולמי ואיך שהכירו והיה להם נוח - אבא שלא מקבל כבוד מילדיו (סטירות ויריקות..!!!) אבא שלא נכלל בשום מידע או החלטה בחיי הילדים ואבא שחלקו היחידי בקשר המשפחתי (המוזר מאוד בעיני) הוא רק הזרמת כספים לכל פנטזיה ורצון של הילדים מבלי שום אפשרות להביע דעה, כי אין היא חשובה כלל....
האם בכל מחיר האב צריך ליצור קשר עם ילדיו??? גם לאחר ניסיונות מרובים לאורך שנים שיסכימו לקבל אותו כאבא עם דעות, מחשבות, רצונות ומאוויים ולכבד את בחירותיו בחיים שכבר לא כוללים את האם???
אשמח לעצה.......
אנונימי
נהריה
8 נובמבר 2011
כתבות שלכם
יש לכם הסברים ותשובות שלא ניתן להתווכח איתם, פשוט עובדות מקסימות , נעימות, מחממות ומרגיעות את הלב.
מקסים !!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אני נהנית מכל אות ואות שכתובה.
מיוחד במינו.
אוהבת מאוד מאוד מאוד
אורלי
קרית מוצקין, ישראל