כתוב לנו

מה שביקור במפעל לייצור כלי כסף לימד אותי

מה שביקור במפעל לייצור כלי כסף לימד אותי

 דוא"ל

השבוע הזדמן לי לבקר במפעל ליצור כלי כסף, ואחד העובדים שאל אותי בחרדה האם גם כלי כסף זקוקים ל"הכשר". אחרי הכול, איזו סיבה יש לרב להסתובב במפעל תעשייתי אם לא כדי להעניק "הכשר"... השתדלתי להרגיע אותו ולהסביר לו ש(בינתיים לפחות) עד כמה שידוע לי, רק מוצרי מזון זקוקים להכשר. והביקור? סתם ביקור ידידותי באדיבותו הרבה של מנהל המפעל...

כיון שאינני מעוניין להסתכן ולחטוא חלילה ב"ריגול תעשייתי", לא אפרט באוזניכם את אין ספור השלבים והתהליכים העדינים והמורכבים של עיצוב, יציקה, חריטה, הטבעה ועוד, אליהם נחשפתי במהלך הסיור. אך פרט אחד בתהליך היה כל כך מוזר בעיני שלא אוכל שלא לשתף בו אתכם.

השלב המדהים ביותר בתהליך היצור הוא ללא ספק השלב הסופי, לאחר תהליך ההרכבה הארוך והמייגע מגיע הרגע הגדול, כלי הכסף המעוצב בקפידה, שזה עתה עבר את הליטוש האחרון, ניצב מבהיק במלא עוזו. מעולם לא ראיתי כלי כסף כה בוהק ומאיר.

אבל אז, למרבה הפלא, התוודעתי לשלב נוסף – שלב מוזר מעין כמוהו. במקום להעביר את המוצר הסופי אל אריזתו המהודרת או להציבו בחלון הראווה במלוא תפארתו, נלקח כלי הכסף אל שולחן עבודה נוסף בו יושבים הפועלים ועמלים בקפידה על... צביעתו ולכלוכו של הכלי הבוהק בצבע שחור כהה וגס... רק אז לאחר ניקוי הצבע השחור והברקתו בשנית, עובר הכלי סוף סוף אל שלב האריזה והשיווק.

בעל המפעל שהבחין בתמיהתי מיהר והסביר:

כלי הכסף מצטיינים בעיטורים הדקים והעדינים הטבועים במתכת האצילית. כאשר הכלי יוצא מפס היצור הוא כה בוהק ומושלם עד כי קשה, וכמעט בלתי ניתן, להבחין בעיצובים החרוטים בצורה כה עדינה בגוף הכלי. רק בעזרת הברקת הכלי לאחר השחרתו ולכלוכו מסוגלת העין האנושית להבחין היטב במלאכת המחשבת של העיצובים המדהימים המעניקים לכלי את יופיו ותפארתו.


ברית המילה היא המצווה הנפוצה והמקוימת ביותר, ובו בזמן היא גם תמוהה ובלתי מובנת - אם רק באמצעות מעשה ברית המילה האדם נחשב כמושלם, מדוע איפה לא בראו האלוקים כך לכתחילה?

מסתבר שלא ניתן להכיר ולהגיע אל השלמות ללא קיומן של החסרונות. לו נברא האדם מושלם ללא כל חסרון. לא ניתן היה להבחין במעלותיו, ואזי אין כל משמעות לשלמותו. רק החתירה אל השלמות המתבצעת על רקע חסרונותינו הרבים והמוכרים, היא זו שמאירה את נפש האדם ומגלה את מלא יופייה ותפארתה.

ממש כמו במפעל כלי הכסף, גם בורא העולם, בשלב האחרון של תהליך היצור, עומד וצובע את האדם ומטביע בו מספר חסרונות בולטים, לא כדי לפגמו חלילה, להיפך, כדי לתת לאדם את האפשרות לצרוף, לצחצח ולהבריק את עצמו, ולמרות חסרונותיו להגיע לשלמות. דווקא תהליך זה הוא הוא החושף אל מול עינינו את יופי אישיותנו ונשמתנו.

(מוקדש באהבה והערכה גדולה לידידי היקר י.מ. )

מנחם גרליצקי
הרב מנחם גרליצקי הוא רב בית הכנסת 'סי אנד סאן', שליח חב"ד לשכונות הצפון החדש ומנהל מוסדות חינוך חב"ד בתל אביב. לחץ כאן ליצירת קשר
כל הזכויות שמורות. אם נהנית מהתוכן בעמוד זה, תוכל להפיץ אותו הלאה בהתאם לתנאי השימוש שלנו.
 דוא"ל
כתוב תגובה
סדר לפי:
3 תגובות
1000 תווים נשארו
אנונימי טורונטו via chabadisraeli.com 22 ינואר 2011

r תור ארחד שהיה לו בית חרושת למוצרי כסף - הרי שהתשובה שקיבלת היא מדוקת להפליא.
אנשים שונים היו באים אלינו ומשלמים כסף טוב על מנת "שנבריק" להם את כלי הכסף ושלאחר מכן נשחיר להם אותו - תהליך שניקרא אוקסידציה - או חימצון- דרך אגב הוא יקרה גם ללא השלב הסופי הזהת אבל כאמור ההשחרה ואחר כך ההברקה המידתית יותר במקום אחד ופחות במקום אחר היא זאת שעושה את הכלי השב

שירה ביתר 1 נובמבר 2010

יפה מאד.הקבלה מעניינת,שונה וגאונית... השב

.. // 24 אוקטובר 2010

יפה. נהנים לקרוא את רעיונותיך כל פעם מחדש תודה. השב