כתוב לנו

מלך? זה בדיוק מה שחסר לך עכשיו?

מלך? זה בדיוק מה שחסר לך עכשיו?

מי צריך מלכים שליטי-על חסרי גבולות

 דוא"ל

הספקן: המשיח הזה שאתה לא מפסיק לדבר עליו, הוא מלך – נכון?

המאמין: נכון.

הספקן: ברוכים הבאים לעידן הטוטליטארי! הנה קמה לה לתחיה המונרכיה, אותם מלכים השולטים בכולם לפי רישיון שקיבלו רק מאלוקים. חשבתי שכבר התבגרנו מהרעיון לפני מאות שנים.

המאמין: חוץ מן העובדה שהם יצאו מן האופנה, מה בדיוק לא טוב במלכים?

הספקן: טוב, טוב, אני יודע לאן אתה חותר. העריצים בהיסטוריה היו אנשים תאבי-כוח שניצלו את תמימות ההמונים למטרותיהם האנוכיות, או שהיו תאבי-כוח שלמעשה האמינו בהיותם "נבחרים" ואולי אף הייתה להם כוונה טובה. בכל מקרה, הבעיה איתם הייתה שהם אמרו שאלוקים נתן להם את הזכות למשול, כשלמעשה הוא לא נתן להם זכות כזו כלל. אבל כאשר אלוקים עצמו ממנה מלך, הרי זהו מושל חסר כל פניות העושה רק את מה שטוב לעניי עמו. זה מה שרצית לומר, נכון?

המאמין: משהו כזה.

הספקן: אבל עצם הרעיון שלפיו אדם אחד משליט את רצונו על אחרים, דוחה אותי. אני אומר: תן לאנשים לעשות את החלטותיהם וללמוד מטעויותיהם שלהם. אם אי-שלמות הוא מחיר החופש, אני מוכן לשלם את המחיר הזה.

המאמין: ואתה חושב שהדמוקרטיה מבטאת את רצון העם?

הספקן: פחות או יותר. אבל אני מעדיף להיות נשלט על ידי ביטוי חלקי של רצון העם מאשר על ידי הביטוי המושלם של רצונו של מלך כלשהו, ויהא זה המלך המוכשר ביותר. איך ניסח זאת וינסטון צ'רצ'יל? "חוץ מכל אותן צורות אחרות שנוסו מפעם לפעם, הדמוקרטיה היא צורת השלטון הגרועה ביותר שהמציא האדם אי פעם".

המאמין: אז אתה אומר שהדמוקרטיה פגומה מיסודה, אלא שאין לנו משהו טוב יותר.

הספקן: בוודאי שלדמוקרטיה יש בעיות רבות. לפוליטיקאים קשה מאוד לפעול לטובתם ארוכת הטווח של נתיניהם – כדי להיבחר ולהישאר במשרתם, עליהם לשמש כסרסורים לביצוע מה שפופולרי באותו רגע, וגרוע מזה, לגחמות אמצעי התקשורת וקבוצות אינטרסים. הפוליטיקה מושכת אליה פופוליסטים ודמגוגים – אלה שבאמת מוכשרים למשול נמנעים מן הפוליטיקה כמו מפני מגפה. עצם טבעה של הדמוקרטיה עושה אותה פגיעה לשחיתות, הן בצורותיה הגלויות והן בצורותיה הסמויות. מסחר בכוח, מניפולציה של המצביעים, וכו'. לבסוף, אפילו כשרצון העם מוצא לו ביטוי במדיניות הממשלה, רצון העם עשוי להיות שגוי – העובדה שרוב האנשים רוצים בדבר-מה, אין בה ערובה לכך שהדבר בו הם רוצים הוא מוסרי ונכון. אף על פי כן, אני מאמין שהדמוקרטיה עדיפה לכפיית רצונו של אדם אחד על כולם, אפילו אם אדם זה הוא המועמד האישי של אלוקים עצמו.

המאמין: מדוע אתה פוגע כל כך בדמוקרטיה? אני יכול לתת לך תסריט בו יהיו לך כל יתרונות הדמוקרטיה בלי אף אחת מן הבעיות שאותן אתה מזכיר.

הספקן: והוא?

המאמין: בוא, הרשה לי לצטט לך ממשנה תורה לרמב"ם: "ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה, ולא קנאה ותחרות, שהטובה תהיה מושפעת הרבה, וכל המעדנים מצויין כעפר, ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד."

הספקן: במלים אחרות, עולמו של המשיח.

המאמין: בנסיבות כאלה, שבהן האדם התגבר על השנאה ועל תאוות הבצע, הדמוקרטיה תפעל נהדר: רצון העם יהיה מושלם ויתבטא בצורה מושלמת...

הספקן: ורק מלך חסר לך?

המאמין: בוא ואשאל אותך משהו אחר: בנסיבות כאלה, מי צריך ממשלה בכלל?

הספקן: אתה צודק.

המאמין: לא, אני טועה. אילו היינו זקוקים לשליטים ולמנהיגים רק כדי להגן על גבולותינו, לכלוא פושעים, לווסת את הכלכלה ולאלץ אותנו להקדיש חלק מהכנסתנו להאכלת הרעבים ולשיכון חסרי הבית, אזי הייתי צודק. אבל תפקידו של "מלך" אמיתי מרחיק לכת מעבר לדברים הללו.

רעיון המלך בתורה הוא של אדם שטיהר את עצמו מכל פיסת אגו ואינטרס עצמי. באופן בסיסי, אין לו רצון משל עצמו, חוץ מהגשמת תכלית אלוקים בבריאה. לכן, בכך שנשתעבד למלך כזה, איננו משרתים את רצונו של אדם מסוים, אלא את רצון הקדוש-ברוך-הוא. תפקידו של מלך כזה הוא ללמד את בני עמו ולתת להם השראה והנחיה להגשמת שליחותם ותכליתם בחיים.

הספקן: עדיין, מדוע איננו יכולים ללמד זה את זה ולתת השראה זה לזה כבני-אדם השווים זה לזה? מי צריך את כל עניין ה"השתעבדות" הזה?

המאמין: שוב, הרשה לי להשיב לך בשאלה. אילו היה המין האנושי מגיע לשלמות, מה היה נשאר ללמד ועל מה היה לתת השראה? לצורך העניין, איזה סוג חיים ננהל בתקופה שלאחר ימות המשיח? מה יישאר לנו לעשות? האם סתם נשב כל היום ונעריץ את שלמותנו?

הספקן: השלמות היא אינסופית. תמיד נוכל לשאוף ליותר.

המאמין: בדיוק. בעולמנו שטרם-בוא-המשיח, חיינו לגמרי מלאים במאבק בשלילי. למעשה, כל "הישג" מוגדר במונחים הבאים: ריפוי מחלה, שיקום פושע, ניקיון של רחוב. עשיית הטוב פירושה להאכיל את הרעבים, להביא השכלה לבורים, להביא שלום לעמים המצויים במלחמה. חזון השלמות שלנו הוא מחיית כל הרוע והסבל מעל פני האדמה. עולם שהוא נקי ממלחמה ומרעב הוא העולם אליו אנו מייחלים. בעבורנו, עולם הזה הוא מעבר לאופק של מציאותנו העכשווית: מה יכול להיות יותר מושלם מזה?

אולם, זוהי רק דרגת השלמות הבסיסית ביותר. מעבר לה יש אופקים נוספים, אופקי הישגים שבתוך תחומי הטוב עצמו. איננו מסוגלים אף לתאר לעצמנו מה יהיו האתגרים הללו – אנו בקושי יכולים לדמיין לעצמנו עולם משוחרר מרוע. אבל המטרות הללו, והאמצעים להשגתן, קיימות אד אינפיניטום, כלומר, באופן אינסופי. אלוקים הוא אינסופי, והוא ברא את האדם בצלמו. לכן יש לו, לאדם, פוטנציאל אינסופי לטוב.

הספקן: אתה סוטה מן הנושא. מה כל זה קשור לכך שאני משעבד את עצמי למלך?

המאמין: אפילו בחיינו כיום, שבהם כל אדם נורמלי מכיר בחוסר השלמות שלו, קשה מאוד לאדם להשתפר. אנשים נוטים לנוח על זרי הדפנה שלהם. תאר לך מה היה אילו כולנו היינו מושלמים! נכון שמעבר לאופק ישנה רמה גבוהה יותר של שלמות, אך במונחים שלנו, הצלחנו. תפקידו של המשיח בעולם עתידי זה זהה לתפקידו בעולמנו כיום: לשמש כדחף להניע אותנו להרחיק לכת אל מעבר לגבולותינו הנוכחיים, להגיע אל "הבלתי אפשרי". כיום נחוצה קפיצת אמונה כדי לקבל שעולם מושלם הוא דבר אפשרי. גם אז יהיה אפשרי אותו הדבר: כדי להגיע גבוה יותר, יהיה עלינו להכפיף את עצמנו לחזון הנמצא מעבר להבנתנו הנוכחית.

בדורנו, המשיח הוא האדם המושלם ביותר עלי אדמות, אדם המגלם, בעולם שעודנו בלתי מושלם, את האידיאל השמימי. אם נקבל אותו כמלכנו, אם נוותר על מטרותינו הסובייקטיביות לטובת חזונו, נוכל לחולל גן-עדן עלי אדמות. אותו הדבר יהיה גם אחרי שהעולם יגיע לשלמות. המשיח הוא המלך שאלוקים משח אותו ושמו למלך אשר מלמד את האנושות ונותן לה השראה כדי שתוכל להתעלות אפילו עליו-עצמו.

הספקן: ומה לגבי החופש? האם בעולם המושלם הזה שלך נשאר איזה מקום לחופש?

כל הזכויות שמורות. אם נהנית מהתוכן בעמוד זה, תוכל להפיץ אותו הלאה בהתאם לתנאי השימוש שלנו.
 דוא"ל
הוסיפו תגובה
1000 תווים נשארו