כתוב לנו

חצי קילו נרות

חצי קילו נרות

 דוא"ל

לפני שנים רבות התגורר בעיירה קטנה צעיר בשם יחיאל מיכל. את ימיו הקדיש יחיאל מיכל הצעיר לתורה בבית הכנסת המקומי, שם היה יושב ימים ולילות. איש לא הכיר את הצעיר ולא היה מודע לגאונותו וקדושתו; רק שנים לאחר-מכן הוא יתפרסם כ"המגיד מזלוטשוב".

באחד הימים כשיחיאל מיכל ישב בבית הכנסת, נכנס למקום עגלון העיירה וביקש לשוחח עם הרב בדחיפות. פניו היו אפופות צער ומעיניו זלגו דמעות.

"חיללתי את קדושת השבת" סיפר לרב בבכי, "האם תוכל לתת לי דרך תשובה?"

הרב ביקש לדעת מה אירע, והעגלון סיפר כי ביום שישי האחרון הוא שב מהעיירה הסמוכה כשעגלתו גדושה בסחורה. מסיבה לא ברורה הוא תעה בדרכו, ולמרות מאמציו לזרז את הסוסים הוא הצליח להגיע הביתה מספר דקות לאחר שקיעת החמה.

הרב הביט בעגלון בעיניים מלאות רחמים.

"שערי תשובה לעולם לא ננעלו" אמר לו ברוך. "ביום שישי הקרוב, רכוש נרות במשקל מחצית הקילוגרם והבא אותם לבית הכנסת. אור הנרות שידלקו בבית הכנסת במשך השבת יכפר על חטאך."

העגלון שמח מאוד לשמוע את דברי הרב והודה לו בחום, אך יחיאל מיכל הצעיר לא הצליח להבין. כיצד מחצית קילוגרם של נרות תוכל לכפר על חילול שבת – עבירה חמורה כל-כך?

ביום שישי הופיע העגלון ובידיו הנרות. הוא הניח אותם על השולחן על-מנת שהשמש ידליק אותם לפני כניסת השבת. כשבא לבית הכנסת לבוש בבגדי שבת הוא הופתע לגלות שהנרות נעלמו: מתברר כי כלב משוטט נכנס לבית הכנסת, חטף את חבילת הנרות ונעלם כלעומת שבא.

"זהו סימן משמיים שתשובתי לא התקבלה!" מיהר העגלון לרב בבכי.

"חלילה לך מלומר זאת" השיב הרב. "כלבים משוטטים מסתובבים בכל מקום, והכלב חמד לו את חבילת הנרות שלך. בשבוע הבא רכוש שוב נרות והבא אותם לבית הכנסת שמח וטוב לב."

העגלון עשה כדבר הרב, אלא שגם בשבוע לאחר-מכן משהו מוזר אירע: הנרות נמסו מהר מן הרגיל ועוד בטרם נכנסה השבת הם נמסו לחלוטין. כשבשבוע לאחר-מכן נשבה רוח עזה וכיבתה את הנרות, הבין גם הרב שיש דברים בגו.

"אינני יודע מה קורה כאן" הודה הרב. "הצעתי היא שתסע לרבי ישראל הבעל שם טוב שייעץ לך מה לעשות."

הבעל שם טוב האזין לסיפורו של האיש. "נראה שדרך התשובה שהעניק לך הרב המקומי לא מצאה חן בעיני תלמיד חכם צעיר אחד שגר בעיירתכם. ראה: רכוש שוב נרות, ואני מבטיח לך שהפעם הם ידלקו כראוי. עם זאת, כשאתה מגיע לעיירתך מסור לר' יחיאל מיכל שאני מזמין אותו לבוא לשבת קודש למז'יבוז'."

כשר' יחיאל מיכל קיבל את ההזמנה הוא מיהר לצאת לדרך. אך כבר מהרגע הראשון המסע נתקל בקשיים רבים: העגלה התדרדרה לתעלה בצד הדרך, אחד הצירים נשבר ובנוסף לכך הם גם תעו בדרך. רק ביום שישי אחר הצהריים הם הגיעו סוף-סוף לכביש המוביל למז'יבוז' כשהשמש עמדה לשקוע. מחוסר ברירה הוא נטש את העגלה באמצע הדרך ועשה את דרכו רגלית.

עייף ועצוב עקב העובדה שהוא כמעט חילל שבת הגיע ר' יחיאל מיכל אל הבעל שם טוב.

"שלום עליכם" קיבל אותו רבי ישראל. "ניכר היטב כי כואבת לך העובדה שכמעט חיללת את קדושת השבת.

"האם כעת אתה מבין מדוע הורה הרב לעגלון דרך תשובה פשוטה שכזו? הצער והחרטה שקיננו בליבו של העגלון היו די והותר; גם מחצית הקילוגרם של הנרות יכלו לכפר על חטאו..."

מנדי קמינקר
הרב מנדי קמינקר הוא עורך אתר בית חב"ד ושליח לקהילה הישראלית בצ'רי היל, ניו ג'רזי.
כל הזכויות שמורות. אם נהנית מהתוכן בעמוד זה, תוכל להפיץ אותו הלאה בהתאם לתנאי השימוש שלנו.
 דוא"ל
כתוב תגובה
סדר לפי:
7 תגובות
1000 תווים נשארו
מיכל ראשון לציון 8 יולי 2017

הבעל שם טוב הוא פשוט מדהים. החסיגות הביאה הרבה אור, טוב וחסד. אשרינו שזכינו השב

רבקה 2 אפריל 2017

לא הכרתי את הסיפור הזה בה׳, דרך נהדרת להתחיל את השבוע השב

בעילום שם 19 אוקטובר 2016

סיפור מחזק לקבל את השבת כמה שיותר מוקדם וזה גם סגולה לעשירות השב

בנצי בית שמש ישראל 13 דצמבר 2014

תודה רבה על החיזוק השב

chabad cozumel Granada Hills, CA 29 יולי 2012

פשיטות אךך אמן שנגיע לפשיטות כזאת השב

אנונימי מעלות, ישראל 11 דצמבר 2010

סיפורי הבעל שם טוב סיפור חזק מאוד ...

יישר כוח מחזק מאוד
שבוע טוב... השב

אנונימי ירושלים, ישראל 14 מאי 2010

יפה מאוד!!!! יהודי פשוט וטוב...

כמו שצריך!...

תזכו למצוות!!! השב