הנה טיפ:
הזן את כתובת הדוא"ל שלך, ובכל שבוע תקבל מגזין מרתק ומעשיר, עם סיפורים ומאמרים שתאהב. וזה בחינם.
אה, ואל תשכח לעשות לייק לדף הפייסבוק שלנו!
כתוב לנו

זו כתבה על שום כלום

זו כתבה על שום כלום

ברוך אפשטיין ניסה לכתוב משהו ללא הצלחה. בסוף יצא המאמר הזה

 דוא"ל

אין לי אף רעיון. אין לי איזה פתגם חכם או אפילו "משהו מצחיק שקרה לי הבוקר בדרך לבית הכנסת".

אני כותב קבוע לאתר. אז מה אני אמור לעשות כשהעורך שלח לי דוא"ל "מדוע לא כתבת כלום לאחרונה לאתר?"

אני חורש בצייתנות את אתרי החדשות כדי לחפש אחר סיפור מעניין שיעניק לי השראה (למעשה, השקעתי בדיוק 45 שניות לנושא אך לא אציין זאת כדי שלא יחשבו שלא ניסיתי). אני מנסה לנתח את האירועים הפוליטיים העדכניים בחדשות אך יוצא בידיים ריקות – אף סיפור לא נראה לי מרתק דיו.

וכך אני יושב ובוהה במסך המחשב, שובר את הראש למצוא משהו – לא משנה מה! – ששווה כתיבה. לפתע עולה במחשבתי רעיון מוצלח, מעבר מושלם מן התמצית לחלק המשמעותי, אותה נקודת פתיחה שכל סופר זקוק לה כדי לגרום למיצי היצירה לזרום – יש! אך בדיוק מצלצל הטלפון. אחי על הקו ואני שוכח את נקודת הפתיחה המצוינת שמצאתי. כשנזכרתי בה לאחר זמן רב, היא נראית לי משמעממת למדי.

זה מה שגרם לי לכתוב על המצב שבו אין לנו כל מחשבות או רעיונות מקוריים. הופתעתי לראות כמה מעט אפשר למצוא על הנושא "אין לי על מה לכתוב". לאור כל השטויות שמתפרסמים ברשת האינטרנט, תיארתי לעצמי שיהיו תוצאות רבות על "כלום" אך מצאתי "שום כלום על כלום". כולם כל כך עסוקים בכתיבה על משהו, שהם עדיין לא התחילו להתמודד עם נושא הכלום.

ואז נזכרתי במשהו (שוב 'משהו'?). הרבי מליובאוויטש החמישי, רבי שלום דוב-בער, כתב קונטרס (ספרון) המסביר כיצד להתפלל. הספרון נקרא בשם קונטרס התפילה.

בספרון הרבי הרש"ב (כפי שהוא נקרא, על שם ראשי התיבות של שמו) כותב על מידת ההתבוננות, על הגבהים אליהם ניתן להגיע באמצעות יכולתה של התודעה להגות בגדולתו האינסופית של אלוקים. ואז כותב הרבי על חוויה גדולה אף יותר, חוויה של התבוננות בגדלות הבורא.

כשלמדתי בישיבה הייתי עד למחזה מיוחד. חסידים מבוגרים שהתפללו במשך שעות על גבי שעות. הם החלו את תפילתם בשעות המוקדמות של שבת בבוקר, וסיימו אותה בשעה שכל השאר היו מחליפים צד בתנומת אחר הצהריים של יום השבת. הייתי מביט בהם ורואה אותם יושבים די בשקט ונראים רגועים. על מה הם יכולים לחשוב במשך שעות כה רבות? כיצד יכול אדם לשמור על מידת ריכוז כזו עד 3 או 4 אחר הצהרים? הייתי מופתע, כמעט מאוכזב מהועבדה שהם לא התנועעו בחוזקה או ביצעו תנועות חריגות כשישבו עטופים בטלית...

כשאני נזכר בה אני חושב שהם פשוט "ראו" את גדלות הבורא. הם היו בתוך הרגע, בתוך הקשר האישי שלהם עם אלוקים. הם חוו את מה שתיאר הרבי הרש"ב. הם התחברו עם האלוקים בדרך שעלתה בהרבה על לימוד או פלפול תלמודי עמוק. הם לא עשו כלום. הם פשוט היו.

תורת החסידות גורסת כי הלימוד הוא הפתיח ליצירת קשר אישי של האדם עם בוראו. חסידות חב"ד, עליה אני נמנה, חרטה על דגלה את האותיות חב"ד – ראשי תיבות של חכמה, בינה ודעת, שלושת שלבי ההתפתחות השכלית. למעשה, הרבי הרש"ב זכה לכינוי "הרמב"ם של תורת החסידות" בשל הכמות העצומה של רעיונות החסידות שלימד ואירגן.

אך עם זאת, אינטלגנציה שכלית עשויה גם להוות מכשלה, שכן אנו עלולים להיות כבולים ומגובלים ברמת הידע שלנו. אותם חסידים דגולים שראיתי בנעוריי היו תלמידים מוצלחים, אך אני חש שבכל אותן שעות ארוכות בהן התפללו הם נסוגו אל תוך האלוקים, התעלו מעל עצמם והגיעו למרחב שבתוכו הם היו "אבודים בתוך בוראם". אין פלא שהם לא רצו לעזוב את המרחב הזה.

היו אלה שעות המוקדשות ל"כלום", לאקט הפשוט של להיות-עם-אלוקים, בלי לנסות להבין זאת.

גם ילדים זקוקים לכך. מעבר ללימוד האלף-בית ולרכיבה על אופניים, זקוקים ילדים ל"זמן-כלום"; פשוט להיות, שיביטו בהם, להיות "בתוך הרגע". גם בני זוג זקוקים לכך – לחוש שמעריכים אותם בשל מי שהם, ולא בגלל מה שהם עושים.

יתכן שבנך או בתך מתפעלים משנינותך, ואתה עשוי להיות גאה על כך שאשתך חכמה כל כך, אך ילדים, נשים, בעלים ואלוקים משתוקקים לנוכחותך יותר מאשר לפקחותך.

הפחד שלי שלא יהיה לי כלום לכתוב עליו נמוג. אני בתוך הכלום – ולא רוצה לצאת.

ברוך אפשטיין
הרב ברוך אפשטיין הוא שליח חב"ד בשיקגו, אילינוי. הוא הרב והמנהיג הרוחני של קהילת בית מנחם.
כל הזכויות שמורות. אם נהנית מהתוכן בעמוד זה, תוכל להפיץ אותו הלאה בהתאם לתנאי השימוש שלנו.
 דוא"ל
כתוב תגובה
סדר לפי:
3 תגובות
1000 תווים נשארו
ל ברצלונה 6 ינואר 2010

בענייו התפילה כוונה היא ל'ביטול' לפני הקב"ה רעיון הכתבה ממש מוצלח, אך מה המסר??

סתם להיות בתוך עצמך למה זה גורם??? השב

אנונימי חדרה, ישראל 5 ינואר 2010

להתמסמס ולהתאחד בתוך הכלום או האיסוף אין דבר כזה כלום,אנו נמצאים בתוך אחדותו וממקומנו הקטן והפעוט איננו רואים את התמונה השלמה שזה הבורא ית',
ואם איננו יכולים לומר או לכתוב משהו כי אין לנו רעיון,זה מפני שטרם השקטנו את הרעש בראש וטרם הקשבנו לבורא השב

ח. מוסקבה, רוסיה 3 ינואר 2010

מקסים זה נקרא כתבה על שום כלום?! השב