כתוב לנו
יום שלישי ב אב ה׳תשע״ז / 25 יולי 2017
Chabad Chassidus is an all-embracing world outlook and way of life which sees the Jew's central purpose as a unifying link between the Creator and His world. Written by the Alter Rebbe, the founder of Chabad, Tanya is the central text of Chabad Chassidus. It shows the reader a path to realizing their purpose and developing a deeper relationship with G-d. Choose from one of the two formats available: through Lessons in Tanya - a profound and clear explanation of the Alter Rebbe's writings, or through an audio class.

תניא

תניא

אגרת התשובה, פרק י"ב

 דוא"ל

אגרת התשובה, פרק י"ב

פרק יב.

בפרק הקודם, פרק יא, הסביר רבנו הזקן, שמה שעל בעל תשובה לזכור תמיד שחטא, "וחטאתי נגדי תמיד", אין הכוונה שהדבר ישפיע עליו עצבות ובושה תמידיים, המהווים הפרעה לעבודה בשמחה, אלא הכוונה היא שהזכרון יהיה מרחוק בלבד, כעומד לנגד עיניו מה שחטא בעבר, וזה משפיע שלא יגבה לבו ויהיה שפל בפני כל אדם. זאת ועוד - זכרון החטא יהיה בו מעלה בנוגע לענין השמחה, שכן, על ידי כך יקבל בשמחה כל מה שיארע לו, הן אירועים מן השמים והן אירועים על ידי בני אדם העולבים בו בדיבור או עושים לו רע במעשה - יקבל כל היסורים הללו בשמחה, מפני שהוא זוכר על החטא שחטא נגד הקב"ה.

בפרק הנוכחי, יסביר רבנו הזקן טעמו של דבר, מדוע היסורים שהוא סובל - יביאו לו שמחה.

וטעם השמחה -

שישמח, ביסורי הגוף, לפי שהיא

– היסורים ההם טובה גדולה ועצומה לנפש החוטאת, למרקה בעולם הזה ולהצילה מהמירוק בגיהנום (בפרט בדורותינו אלה, שאין ביכולת להתענות כפי מספר כל הצומות שבתיקוני תשובה מהאר"י ז"ל, -

כנזכר לעיל בפרק ג', הצריכות למירוק הנפש, להצילה ממירוק בגיהנום). וכמו שכתב הרמב"ן ז"ל בהקדמה לפרוש איוב, שאפלו יסורים של איוב ע' שנה - אין להן ערך כלל ליסורי הנפש שעה אחת בגיהנם, -

שעה אחת של יסורי הנפש בגיהנום, גרועה בהרבה מיסורי איוב שבעים שנה בעולם הזה, כי אש אחת מששים וכו'.

– מגיהנום, אלא לפי שעולם הזה "חסד יבנה", -

הרי לכן, וביסורין קלין בעולם הזה ניצול מדינים קשים של עולם הבא, כמשל הלוך והעתקת הצל בארץ טפח

– בזמן שהצל זז בארץ מרחק של טפח, הרי לפי הלוך גלגל השמש ברקיע

– ההילוך הוא שם אז אלפים מילין וכו'.

– בשעה שהשמש זזה ברקיע מרחק של אלפי מילין, זז הצל בארץ מרחק של טפח אחד בלבד, ויתר על כן לאין קץ הוא בנמשל, בבחינת השתלשלות העולמות

– ממדריגה למדריגה, מרום המעלות עד עולם הזה הגשמי, -

הרי זה הרבה למעלה מזה, ולכן פעולה שנעשית כאן בעולם הזה, באה אחרי שדבר זה נעשה באופן נעלה ביותר בעולמות העליונים, וממילא – השפעת פעולה בעולם הזה, יש לה השפעה גדולה בהרבה בעולמות העליונים. וכנודע ממה שכתוב בזהר הקדוש, מענין עליות עולמות העליונים באתערותא דלתתא, -

בהתעוררות מלמטה, מעולם זה, בהקרבת עוף אחד בן יונה או תור על גבי המזבח או קמץ מנחה.

– שעל ידי הקרבת משהו ממין החי (עוף) או ממין הצומח (קומץ מנחה) נגרמת למעלה עליה בעולמות העליונים, וכן הוא בכל המצות מעשיות, -

שעושים למטה בעולם זה בדברים גשמיים, ציצית בצמר גשמי, תפילין בקלף גשמי, וכדומה, יש לפעולות גשמיות אלו בעולם הזה השפעה חזקה בעולמות העליונים, כנודע מהאר"י ז"ל. וזהו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה על פסוק: "והתקדשתם והייתם קדשים" - אדם מקדש עצמו מעט (כ"ק רבינו: כמות) מלמטה, (כ"ק רבינו: איכות) מקדשין אותו הרבה מלמעלה וכו'

– פעולתו הפעוטה של האדם למטה בקידוש עצמו – גורמת קדושה רבה ביותר עליו מלמעלה, (וכמו שנתבאר לעיל

– בפרק י' ב"אגרת התשובה" ובפרק מ"ו בחלק הראשון, בענין "אשר קדשנו במצותיו" וכו', -

ש"קדשנו" מלשון "קדש" היינו בחינת "סובב כל עלמין", וכו').

– שלמעלה מעולמות, ואין באפשרותה להתלבש בהם בפנימיות, רק בבחינת סובב ומקיף על העולמות; הרי, שעל ידי מצוה בפעולה גשמית למטה, ממשיך יהודי על עצמו קדושה לא רק מהעולמות העליונים ביותר, אלא ממדריגה שהיא למעלה מכל העולמות. וככה ממש הוא בענין שכר וענש, -

ששכר המצוה הוא לאין ערוך נעלה מהפעולה של המצוה כאן למטה, כך גם בענין העונש, שהעונש שהאדם סובל כאן למטה בא במקום עונש גדול ביותר שהיה סובל בעולם הבא, כמאמר רבותינו זכרונם לברכה: "שכר מצוה - מצוה וכו'", -

וכיוון שאמרנו, שעל ידי מצוה נמשך אור שלמעלה לגמרי מעולמות, והוא "שכר מצוה" – מובן הרי ממילא, ששכר המצוה בעולמות העליונים הוא נעלה לאין ערוך מפעולת המצוה כאן למטה, וכמו שכתבתי במקום אחר. ודעת לנבון נקל, ומשכיל על דבר ימצא טוב:


Published and copyright by Kehot Publication Society, all rights reserved.
לעילוי נשמת הרה"ח הרה"ת
ר' יוסף ב"ר זאב הלוי ע"ה וויינבערג
The Parshah
דף זה מופיע בשפות אחרות