כתוב לנו
יום חמישי י״ט כסלו ה׳תשע״ח / 7 דצמבר 2017

ספר המצוות

ספר המצוות

מצוות לא תעשה שנה

 דוא"ל

המצווה השנ"ה

האזהרה שהזהרנו מלבעול בלא כתובה וקדושין, והוא אמרו יתעלה: "לא תהיה קדשה מבנות ישראל" (שם, יח).

וכבר כפל הלאו בעניין זה בלשון אחר והוא אמרו יתעלה: "אל תחלל את בתך להזנותה" (ויקרא יט, כט).

ולשון ספרא: ",אל תחלל את בתך' - זה המוסר בתו פנויה שלא לשם אישות, וכן המוסרת עצמה שלא לשם אישות".

ושמע ממני למה כפל לאו זה בלשון זה ואיזה עניין נוסף יש בו, והוא: שכבר קדם במשפטיו יתעלה, שהבועל בתולה בין שהיה מפתה או אונס- אינו חייב שום עונש מן העונשים אלא תשלום ממון בלבד ונשואי אותה אשר ששכב, כמו שנתבאר בכתוב.

והיה עולה בדעתנו, כיון שאין בדבר זה אלא תשלום ממון הרי הוא נוהג ככל דבר שבממון, וכשם שרשאי אדם למסור לחברו מממונו כל מה שירצה או למחול לו במה שהוא חייב לו, כך גם יהיה רשאי לקחת בתו הנערה ולמסרה לאיזה אדם לבוא עליה וימחול לו בכך כיון שזה זכות בזכיותיו, כלומר: החמישים כסף שהם לאבי הנערה; או שימסרנה לו על מנת שיתן לו כך וכך דינרים.

לפיכך הוזהר על זה ונאמר לו: "אל תחלל את בתך להזונתה", לפי שזה שדנתי בו בתשלומי ממון בלבד אינו אלא אם קרה שפתה או אנס; אבל שיעשה הדבר ברצון שניהם ובהתר - אין דרך לכך.

וגילה את הטעם לכך ואמר: "ולא תזנה הארץ ומלאה הארץ זמה" (שם). לפי שהאונס והפיתוי קורה מעט, ואם יהיה הדבר ברצון ובהתר - יתרבה ויתפשט בארץ. וזה טעם יפה ונאה לפסוק זה, והוא מתאים לכל מה שהזכירו חכמים ולמה שיחייבו משפטי התורה. ולאו זה, כלומר: לאו דפנויה - לוקין עליו

וכבר נתבארו דיני מצווה זו בכתובות וקידושין.

מתוך ובאדיבות המהדורה המעוצבת של אתר דעת

דף זה מופיע בשפות אחרות