הנה טיפ:
הזן את כתובת הדוא"ל שלך, ובכל שבוע תקבל מגזין מרתק ומעשיר, עם סיפורים ומאמרים שתאהב. וזה בחינם.
אה, ואל תשכח לעשות לייק לדף הפייסבוק שלנו!
כתוב לנו
יום שישי כ״ה טבת ה׳תשע״ח / 12 ינואר 2018

ספר המצוות

ספר המצוות

מצוות עשה ז

 דוא"ל

המצווה השביעית

הציווי שנצטווינו להשבע בשמו יתעלה, בזמן שנצטרך לכך לקיים איזה דבר או לשללו, לפי שיש בזה רוממות לו יתעלה וכבוד וגדולה. והוא אמרו יתעלה: "ובשמו תשבע" (שם י, כ).

ובפירוש אמרו: "אמרה תורה 'השבע בשמו', ואמרה תורה 'אל תשבע'", כלומר: כמו שהשבועה שאינה צריכה מוזהרים עליה והיא מצוות לא-תעשה, כך השבועה בעת הצורך מצווים עליה והיא מצוות עשה.

לפיכך אסור להשבע בשום דבר מכל הנבראים, כגון: המלאכים והכוכבים זולתי על דרך השמטת הנשוא, כגון שיאמר "באמתות השמש", וכוונתו "באמתות אלוקי השמש".

ועל הדרך זו נשבעת אומתנו בשם משה רבנו (מה נכבד שמו), כאילו אומר הנשבע "באלוקי משה", "במי ששלח את משה".

אבל כשאין הנשבע מכוון לכך ונשבע באחד הנבראים מתוך אמונה שיש לאותו הדבר אמתות בעצמו עד שישבע בו - הרי זה עבר ושיתף אחר עם שם שמים [ועל זה] בא בקבלה: "כל המשתף שם שמים עם דבר אחר - נעקר מן העולם".

ולעניין זה נתכוון הכתוב באמרו: "ובשמו תשבע", כלומר: לו בלבד תאמין ותייחס את האמתות, שראוי להשבע בה.

וכבר אמרו בריש תמורה: מנין שנשבעין לקיים מצווה? שנאמר: ובשמו תשבע.

מתוך ובאדיבות המהדורה המעוצבת של אתר דעת